את חוזרת הביתה והוא שם – שמן, שעיר ומנומנם, בקושי טורח לפקוח עין כשאת נכנסת. הוא רבץ על הספה כל היום ומבחינתו גם יישאר שם, לפחות עד שהוא יחליט שהוא רוצה שתאכילי אותו, או תשעשעי אותו בדרך אחרת. אם זה נשמע מוכר מדי אבל בכלל אין לך כלב – אנחנו ממליצים על טיפול זוגי. אם, לעומת זאת, מדובר בהולך על ארבע, ייתכן שהפתרון פשוט יותר ונמצא בהישג ידך.

למה לא בעצם?

הוא מרייר, משיר שערות, קורע את הריפוד או תופס בעלות ועכשיו לא מרשה לאף אחד אחר להתיישב – ישנן סיבות מגוונות לכך שנרצה שהכלבים לא יעלו על הספות. חשוב לשקול היטב את הנושא ולהחליט אם החסרונות של העלייה על הרהיטים באמת גוברים על היתרונות של כלב שאפשר להתכרבל איתו מול הטלוויזיה. אם כן – לפניכם מספר טיפים:

לארגן פינה חלופית

כדאי קודם כל למצוא מקום אחר בבית שבו אין בעיה שהכלב ירבוץ לו ויישן כשמתחשק לו, ושם לארגן פינת חמד שתמשוך את ליבו: מזרון כלבים, אולי כרית, צעצועים (לא שהם יישארו באותו מקום אחרי 3 דקות, אבל לפחות ניסינו). שימו לב שהפינה החדשה נמצאת במקום נעים וחם, וכדאי גם שתהיה במיקום שבו יש לו קשר עין אתכם כשאתם בסלון. הרבה פעמים הכלב מנסה לקבוע את פינת הרביצה שלו במקום שבו יוכל להיות קרוב אליכם. כשהכלב מתרגל לפינה החדשה כדאי לפנק אותו מדי פעם עם חטיף כלבים כשהוא נמצא בה.

חינוך מונע

לא רק הלוחש לכלבים יודע שכדאי להקנות הרגלים כמה שיותר מוקדם. אם תסכלו את הניסיונות הראשונים לעלות אל הספה תחסכו לכם עבודה קשה מאוחר יותר. כל עוד אתם בבית קל לעשות את זה: "לא!" תקיף לרוב יעשה את העבודה ואם הגיעו מים עד נפש ניתן להוריד את הכלב ידנית מהספה. העניין נעשה טריקי קצת יותר כשאתם מחוץ לבית.

מה עושים כשאני לא שם?

צריך לדאוג לכך שהריהוט לא זמין עבור הכלב. קופסאות קרטון הפוכות יכולות לעשות את העבודה מצוין, וכסאות הפוכים אפילו טובים יותר. אפשרות נוספת היא שטיחים להגנת ריהוט שנמכרים בחנויות לחיות מחמד, שהכלבים לא אוהבים לעלות עליהם. השילוב של הפקודה שלא לעלות כשאתם בבית, הפינה האלטרנטיבית המפנקת והמכשולים בדרך לספה הנכספת כשאתם בחוץ ידאג לכך שהכלב יתרגל לכך שלא למעלה מקומו.

בהצלחה!