לעיתים קרובות אנשים בוחרים לרכוש דגי נוי כחיית מחמד עבור ילדיהם מבלי לדעת הרבה על הדרך הנכונה לגידול דגים, ובהתאם לכך מבלי להעביר את המידע הנכון אל הילד, המטפל האחראי.

למרות שגידול בעל חיים היא דרך נהדרת לגרום לילדיכם ללמוד על אחריות ועל מחויבות, יש לקחת בחשבון שגם הילד נמצא בתהליך למידה, ולכן לא אחת נשמע את המשפט המסוכן: "הדג נראה רעב, אני יכול לתת לו עוד קצת?". בנוסף, אצל ילדים קטנים, פעולת ההאכלה מהנה מאד, ולכן הם יבחרו לחזור עליה על דעת עצמם מספר פעמים במהלך היום, מבלי להבין שהם בעצם גורמים נזק לדגים.

מה הנזק בהאכלת יתר?

אנחנו לא באמת חוששים מדגים שמנים, אלא ממציאות הרבה פחות נעימה – תמותה שנובעת מהאכלת יתר. דגים לא ניחנו בתחושת שובע, ולכן יכולים לאכול כל מה שתתנו להם, מבלי בכלל להרגיש שהם אוכלים יותר מדי.

כאשר אתם מטילים את משימת ההאכלה על ילדיכם, מומלץ ללמד אותם את האחריות שבדבר, להסביר להם שהם אחראים לא רק על פעולת ההאכלה, אלא גם על שמירה על מינון נכון, ולהדגיש כמה חשוב להקפיד על ההוראות בצורה מדויקת ולא להאכיל את הדג בשום מזון אחר מלבד האוכל הייעודי לדגים שנרכש עבור אותו דג. בנוסף, רק ליתר ביטחון, מומלץ לא להשאיר את מיכל האוכל סמוך לאקווריום, אלא לאחסן אותו ולהגיש אותו לילדיכם בכל יום בשעת ההאכלה.

אז מה בעצם המינון הנכון?

כל דג הוא אחר, ואפילו אם נאמר לכם שמדובר ב-"דג זהב רגיל", יש לקחת בחשבון שמשפחת דגי הזהב מונה עשרות סוגים של דגים, לכן עליכם לבקש הנחיות האכלה מדויקות והמלצה על אוכל לדגים שמתאים לאותו דג מפי מוכר החיות בחנות.

ישנם דגים שיש להאכילם פעם אחת ביום, כאלה שמאכילים אותם פעם בשלושה ימים, ואפילו כאלה שבמשך כל עונת החורף כולה לא נזקקים למזון. בררו את שמו המדויק של הדג אותו אתם רוכשים, וחפשו עליו כמה שיותר מידע באינטרנט –  כיצד להאכיל אותו בצורה נכונה, מה תנאי המחייה להם הוא זקוק, איך לשמור על סביבת האקווריום נעימה עבורו ועוד.